זמן משפחתי 1.jpg

טור דעה - ישראלה שביט

הידעתם כמה זמן הורים מקדישים לאינטראקציה עם ילדיהם?

 

מסקר שנערך במכון אדלר ב-2015 עולה שהורים בישראל מקדישים

לאינטראקציה ישירה, זמן נטו ללא כל הסחות עם ילדיהם,

רק כ-14.5 דקות בממוצע ליום לעומת כשעתיים לפני 20 שנה.

יש לשער שזמן האיכות של הורים עם ילדיהם ילך ויתמעט.

 

עוד עולה מהסקר שיש פגיעה משמעותית בילדים הגדלים ללא נוכחות הורית, והיא משפיעה על עיצוב האישיות שלהם.

 

לכל ילד יש צורך בסיסי להיות שייך, וכאשר הוא מאבד את תחושת השייכות הוא יחפש אותה בדרכים אחרות, משום שזה צורך חיוני בשבילו. החשש העיקרי הוא מהשפעת הרחוב או מהמרחב הדיגיטלי.

ככל שהשפעת ההורים על הילד קטנה, כך השפעת הסביבה עליו עלולה להתגבר.

ילד שלא משוחחים איתו או מתעניינים בו, שמרגיש לא אהוב, שחושב שהוא אינו נחוץ – חש שהוא לבד בעולם ויחפש את התשובות בחוץ, יחפש דמויות אחרות להיאחז בהן כדי להשתייך.

 

הורים שלא יקדישו זמן איכות נטול מסך לשיח, לקרבה, למעורבות, לתקשורת כנה ואמיתית ולמגע עם הילדים שלהם בתוך הבית יגרמו שלא במתכוון לכך שילדיהם יחפשו את התשובות מחוץ לבית.

 

נשאלות השאלות – אילו תשובות יקבלו הילדים מחוץ לבית ומי ייתן להם את התשובות שהם מחפשים?

 

 

 

מה אני ממליצה לעשות?

  • קבעו זמנים יום-יומיים שבהם אתם יחד ללא מסכים – משוחחים ומְתקשרים. תנו דוגמה אישית וספרו על עצמכם, על הבוס, על העבודה ועל הרגשות שלכם. שתפו את הילדים ושאלו אותם שאלות.

  • לחיזוק תחושת השייכות אפשר גם לתת לילדים מטלות בהתאם לגילם, לדוגמה: הכינו יחד ארוחה משפחתית, סדרו יחד את השולחן, שְבו יחד לאכול ושוחחו בנועם ובכיף.

  • ערכו יחד טבלה משפחתית של דברים שאפשר לעשות יחד בהתאם לעונות השנה.

  • שחקו יחד עם ילדיכם במשחקי יצירה או במשחקי קופסה בהתאם לגילם. עם הזמן תצברו חוויות משפחתיות חיוביות.

  • בזמן נסיעה ברכב השמיעו מוזיקה נעימה ברקע ופתחו בשיחה. שאלו  שאלות פתוחות שהתשובות עליהן לא יהיו 'כן', 'לא', 'כיף'.

  • מדי פעם קבעו זמן לבילוי רק עם אחד הילדים, זמן הורה-ילד, ועשו פעילויות, לדוגמה: יציאה לקניות, הליכה לקניון או לסרט, אכילת גלידה, פעילות ספורט משותפת או כל פעילות מהנה אחרת. בזמן זה תוכלו לשוחח אחד-על-אחד על הדברים שמעניינים את ילדכם.

 

אינכם יודעים איך לכנס את כל המשפחה יחד? קבלו טיפ! נתקו את הראוטר הראשי והמתינו לידו. אם כולם מגיעים תוך 3-2 דקות – אתם בדרך הנכונה.

 

לסיכום, מחלת המסכים היא מחלת המאה העשרים (ואחת). היא פוגעת בתקשורת בין כולם בכלל, ובתקשורת המשפחתית בפרט.

זה הזמן לקחת את המושכות ולחבר את כולם יחד – ויפה שעה אחת קודם.

הדבר ישפר את האווירה, את ההתייחסות לדברים רבים בתוך המשפחה ואת התקשורת בין בני המשפחה.

 

הכותבת היא ישראלה שביט – אשת חינוך זה עשרות שנים. מנחת הורים, ומפתחת הערכה: 'רעיונות חינוכיים להעמקת החיבור בין הורים וילדיהם'.